מאמר "דרייפוס הפורטוגזי" במעריב ערב יום העצמאות משך את תשומת לבי. וכה כתוב שם בין היתר: "בערב פסח 1497 הצטוו כל יהודי פורטוגל להביא את ילדיהם בגיל 4 עד 14 לכיכר המרכזית של ליסבון. שם התברר להם גודל המזימה: הילדים נתלשו מזרועות הוריהם ונשלחו למשפחות קתוליות.

היסטוריון בן תקופה מספר על יום הזוועה בליסבון, כאשר הורים המיתו את ילדיהם בבארות או השליכו אותם מחלונות להתנפץ על רחובות על האבנים המסותתות. אב אחד עטף את ששת ילדיו בטליתות, הסביר להם את חשיבות קידוש השם ושחט אותם בזה אחר זה. זוג הורים תלה עצמו, בעוד אלפי יהודים נגררים לאגני טבילה ענקיים, שם השלימו כמרים את המלאכה בהזלפת מי הקודש על הקהל הגדול. זהו, אין יותר יהודים בפורטוגל."    

לא היו מאז שם שום פוגרומים ופרעות אחרות (חוץ מטיפול האינקוויזיציה במורדים וסרבנים למיניהם). הארץ הפכה הומוגנית וקתולית, כור היתוך של עמים ושבטים עתיקים, שאמנם איבדו את זהותם המקורית אך, נתנו זהות לעם  חדש- פורטוגזי.

תהליך דומה התרחש בשאר ארצות אירופה, בהבדל קטן: שליטיהן לא היו מספיק החלטיים והשאירו את יהודיהן בדתם המשונה או גירשו אותם ממקום למקום והפכום למיעוט נרדף ונלעג. פרעות ופוגרומים היו מנת חלקם ששיאם בשואה אחרונה.

כתוצאה מכך הוקמה כאן מדינה על טהרת הדת היהודית האורתודוקסית, תוך אבידות קשות, גירוש רוב הערבים והפיכתם של הנותרים לאזרחים סוג ג' או לפליטים. הסיפור עדיין לא נגמר ועדיין אנו שנואים כאן, באזור, אולי יותר מאי פעם בהיסטוריה רווית דם וסבל שלנו. ואני שואל: עד מתי? אולי הפתרון הפורטוגזי היה הפתרון הטוב ביותר וחבל שלא בוצע בשאר ארצות העולם? יכולנו לחסוך לעצמנו הרבה צרות וגם את השואה האחרונה. מה יש בנו שאנו כה דבקים לדת מוזרה זאת, שחוץ מאסונות לא הביאה לנו שום דבר טוב? איפה השכל המפורסם שלנו? שוב אנו מהלכים על פי התהום, משחקים באש ומושכים אותה, מציינים כל יום שני וחמישי את ימי הזיכרון, סופרים חללים ומחכים לפיגוע הבא במין תאווה מזוכיסטית.

הדת הזאת גורמת לנו למגלומניה, קסנופוביה, פרנויה, היא מסכסכת בינינו ובין שכנינו ואף בינינו ובין עצמנו! היא מקור הצרות שלנו: למה, לכל הרוחות, אין אנו יכולים להשתחרר  מאחיזתה הפטאלית?

אז בוא נחזור למאמר בעיתון שמוקדש לסרן ממוצא אנוסים שהחליט יום אחד להחזיר את כולם שוב לחיק היהדות. "כשלצדו הדוקטור שהפך למוהל, החל לרכוב הסרן על סוסו, במלאו תפארת מדיו עטויי המדליות, בכל רחבי פורטוגל. הרופא היה דרוך עם האצבע על הסכין, רק מחכה שמישהו יאמר "רוצה אני" כדי להפשיל את מכנסיו ולחתוך...בתוך שנים אחדות גייר 9000 אנוסים עד שהתלוננו עליו על ניצול מיני של ילדים שגייר. היה משפט והוא גורש מהצבא. עכשיו דורשים בישראל מפורטוגל לטהר את שמו וגם שלחו מיסיונר יהודי להעביר את צאצאי האנוסים על דתם, לגרום בכך למתח בין דתי ובין עדתי ולהחזיר את גלגלי ההיסטוריה לאחור, כמו שנעשה כאן. בקיצור: איפה שאנו - שם מתח ופורענות ואיננו מסוגלים לחיות בשקט ובהרמוניה עם הסובבים אותנו. בראש המחנה נמצאים קיצוניים דתיים, אלה שערכו התאבדות המונית במצדה בזמנו. בפורטוגל הם העדיפו לשחוט את ילדיהם ולהתאבד או לעלות על מוקד, וכאן הם משליטים עלינו כפיה דתית וגוררים אותנו לעימות מתמשך עם הפלסטינים.